מיתוסים בנושא סרטן ריאה

מיכל זגון-רוגל: שלום רב, כאן מיכל זגון רוגל בפודקאסט מבית טקדה ישראל, והפעם אנחנו מדברים על מיתוסים בסרטן ריאה. שלום דוקטור סיוון שמאי, מנהלת שירותי האונקולוגיה של הריאות וסרקומה, במרכז הרפואי איכילוב. שלום דוקטור שמאי.

ד"ר שמאי: שלום מיכל.

מיכל זגון-רוגל: סרטן ריאה הוא אחד מהסרטנים הנפוצים ביותר ובמהלך השנים נוצרו סביב המחלה מיתוסים רבים. חלקם נכונים, חלקם נכונים באופן חלקי, ויש מהם שאינם נכונים בכלל. היום אנחנו מבקשות לעשות סדר בכל הקשור למיתוסים, ולתת לכם הידע נכון ומהימן על סרטן ריאה. אז אומרים שסרטן ריאה לא פוגע באנשים בגילאים צעירים, האם זה נכון ממה שאת פוגשת?

ד"ר שמאי: אני חושבת שאולי פעם זה היה יותר נכון. אין ספק שהשכיחות של המחלה עולה ככל שהגיל עולה, רוב האנשים מבני 65 ומעלה, אבל עם הזמן אנחנו רואים יותר ויותר מטופלים צעירים שמקבלים את המחלה, גם בשנות ה-30 שלהם, בשנות ה-40 שלהם, יש בהחלט עלייה בשכיחות שם.

מיכל זגון-רוגל: שאת יכולה לקשור איזו סיבה בעלייה הזו?

ד"ר שמאי: אני חושבת שרוב האנשים שעוסקים בתחום לא באמת יודעים להגיד מה הסיבה. אנחנו כן משייכים את זה לחיים בעולם מערבי, אולי יותר זיהום אוויר, אולי משהו באורח החיים מלא הלחץ שיש לנו, אבל קשה לשים את האצבע במיוחד.

מיכל זגון-רוגל: מעניין, תודה רבה. סרטן ריאה, יש שאומרים גם שהוא סרטן של גברים. הוא כמעט לא פוגע בנשים, כל החולים הם גברים, לכן הרבה פעמים גם נשים קצת בתת אבחון בגלל המצב הזה. מה דעתך?

ד"ר שמאי: סך הכל כשאנחנו מסתכלים על המספרים ועל הסטטיסטיקה, אנחנו רואים שיש יותר גברים עם סרטן ריאה, אבל אין ספק שיש נשים עם סרטן ריאה, שזה בעצם גורם הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב נשים, יותר ביהודיות דרך אגב, ערביות פחות.

מיכל זגון-רוגל: מעניין, כי אצל גברים זה הפוך אם אינני טועה.

ד"ר שמאי: אצל גברים יש יותר גברים ערבים שחולים, וזה כמובן ביחס ישיר גם לעישון סיגריות.

מיכל זגון-רוגל: האם יש קשר בין החיים בעיר עם זיהום אוויר? יכול להיות שזה יותר מסכן אפילו מעשן סיגריות, מה בעצם משפיע על התחלואה הזאת? אמרת שרב הנסתר על הגלוי, אבל האם באמת יש קשר אם אני גרה ליד ארובות בעיר חיפה לדוגמה, לעומת אם בחרתי לעשן?

ד"ר שמאי: אנחנו יודעים שיש קשר בין זיהום אוויר ובין סרטן ריאות. למעשה סיגריות רגע בצד, יש עוד כמה גורמי סיכון לסרטן ריאות. חשיפה לחומרים כימיים תוך כדי תעסוקה, גזים מסוימים שנמצאים בקרבה שלהם, וגם זיהום אוויר, אנחנו רואים את המספרים, אנחנו יודעים שהאזורים מתועשים יותר, כן יש שם עלייה בשכיחות.

מיכל זגון-רוגל: סרטן ריאה אנחנו יודעים שהוא מאוד חשוב לאבחן אותו, כמו כל מחלת סרטן, מאוד חשוב להיות ער לסימפטומים, אבל יש איזו שמועה שאומרת שסרטן ריאה לרוב ניתן לגילוי בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה, האם זה נכון?

ד"ר שמאי: הלוואי וזה היה נכון. אני חושבת שאז כולנו היינו יכולים להיות אופטימיים יותר מבחינת הטיפול במחלה. אבל לצערי רוב הגידולים שהם באיברים שהם פנימיים, בניגוד לאיברים חיצוניים יותר, לוקח זמן עד שמאבחנים אותם, אנחנו לא יכולים, קשה לנו מאוד לאבחן גידול שהוא סנטימטר או שני סנטימטר בתוך ריאה, וכיום משהו כמו שני שליש מהמאובחנים, כבר מאובחנים עם סרטן ריאה בשלב מתקדם.

מיכל זגון-רוגל: ואם אנחנו כבר מעלות את הנושא החשוב הזה, אז יש באמת איזה טיפ, איזה אור אדום שצריך להידלק כשאנחנו רואים איזה סימפטום שלנו או של קרובי המשפחה שלנו?

ד"ר שמאי: אז תמיד חשוב לשים לב לאיזשהו שינוי, כל שינוי.

מיכל זגון-רוגל: תגדירי שינוי.

ד"ר שמאי: למשל, מישהו שאתם רואים שהוא יורד במשקל ואין לכם איזושהי סיבה, לא כמובן דיאטה מכוונת או איזשהו ניתוח בריאטרי למשל. מישהו שעייף יותר מהרגיל, שצריך לנוח, פחות אנרגטי. אנחנו כן רואים הרבה סימפטומים כלליים בסרטן ריאה, כמו שציינתי, ירידה בתיאבון, שינוי באורח החיים, וכמובן צריך לשים לב לסימפטומים נשימתיים. אנשים שמספרים על קוצר נשימה, על שיעול, איזשהו כאב בדופן החזה שיכול לרמז לפעמים על מחלה שנמצאת בקצה הריאה. כל סימפטום למעשה שמעלה איזשהו חשד למשהו נשימתי.

מיכל זגון-רוגל: האם הקורונה עכשיו, תסמיני הפוסט-קורונה, העלו קצת אולי את הבליל המחשבות בנושא הזה?

ד"ר שמאי: אז קורונה, אין ספק שקורונה מסבכת את החיים של כולנו, גם אנשים רגילים, גם אנשים שחלו, בני משפחה, בדרך כלל. אבל זה אירוע אקוטי שאפשר לשים עליו ככה את הכותרת ואת האבחנה כמו שצריך. סיפור של חום, PCR חיובי, אנחנו יודעים שיש סימנים של long covid, לטווח ארוך, וכן חשוב לשים לב לאיזשהו שינוי, אבל לרוב זה לא מכסה סרטן ריאה חדש.

מיכל זגון-רוגל: האם זה נכון, עוד אחת מהשמועות שנתקלנו בהן, שסרטן ריאה לא נפוץ היום כפי שהיה פעם, פעם היו המון המון חולים והיום פחות נתקלים בהם, או שזה רק נדמה לנו? זה עוד אחד מהמיתוסים שמסתובבים סביב המחלה.

ד"ר שמאי: אז יש מקצוע שלם של מעקב אחראי טרנדים, אפידמיולוגיה, כאשר אתה מסתכל מה עולה בשכיחות ומה יורד, והתשובה היא שלא כל כך קשה לאפיין את זה במשפט אחד. השכיחות בגברים היא במגמת ירידה, השכיחות בנשים היא במגמת עלייה, יש קצת פחות סרטן על רקע עישון סיגריות, כי כן יש מודעות, אבל יש עלייה בשכיחות של סרטן באנשים שהם לא מעשנים, או לא עישנו אף פעם. המספרים הם שונים, כמו שאמרתי, בקרב יהודים, ערבים, גברים, נשים. המספרים שונים דרך אגב גם במקומות שונים, אירופה.

מיכל זגון-רוגל: אני רציתי לשאול אם יש הבדל בין ישראל והעולם.

ד"ר שמאי: אז אירופה הסרטן ריאות יותר שכיח למשל מאשר ארצות הברית, ובארץ אנחנו כרגע באיזושהי שכיחות שהיא יחסית דומה לארצות הברית, וכל הזמן האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת את הנתונים העדכניים. בגדול אפשר להגיד שהמגמה היא סך הכל כן חיובית, חיובית לכיוון ירידה בשכיחות של המחלה.

מיכל זגון-רוגל: וואו, לפחות קצת בשורות טובות הבאת לנו כאן היום. עוד מיתוס שאי אפשר לדבר על סרטן ריאה בלי להזכיר אותו זה עישון, עישון, עישון. אנחנו נתקלים במטופלים שהרבה פעמים אומרים, הסטיגמה הקשה הזאת של אם יש לך סרטן ריאות זו אשמתך, שזו מילה קשה ומחשבה קשה, אבל הרבה באמת מתארים את התחושה הזו שכשאתה מספר למישהו שאתה מכיר שאתה נושא את המחלה, שזה משהו שאתה עשית. מה זה המיתוס הזה? האם זה באמת נכון שכל מי שחולה הוא מעשן, או לפחות שרוב מי שחולה עישן? והאם יש קשר בכלל להפסיק לעשן ברגע שגילו לך את המחלה? האם יש לכך השפעה? כי יש כאלה שאנחנו שומעים שאומרים, נו, כבר גילו לי את המחלה, אני אמשיך בהרגל הלא בריא הזה.

ד"ר שמאי: עישון סיגריות קושר בצורה עובדתית חזקה ביותר לסיכון מוגבר לסרטן ריאה. זה משהו שאין לנו שום ספק לגביו, ועישון סיגריות דרך אגב גם קשור להרבה סרטנים אחרים, סרטן של הוושט, סרטן של הגרון, סרטן של שלפוחית השתן. עישון סיגריות גם קשור להרבה מחלות אחרות, הוא מעלה את הסיכוי לשבץ מוחי, להתקפי לב, למחלות של כלי דם. זאת אומרת אין ספק שזה הרגל שהוא לא טוב למי שעוסק בו. אז אנחנו מאוד מכירים את ההרגשה הזאת של מה שתיארת בתור אשמה, אבל חשוב להגיד, יש הרבה אנשים שהם מעשנים והם לא יקבלו סרטן, יש אנשים שהם לא מעשנים והם כן יקבלו סרטן. יכול להיות מישהו שהוא מעשן כבד ודווקא מי שגר איתו בבית, הבת זוג למשל היא זאת שתחלה בסרטן.

מיכל זגון-רוגל: המעשנים הפסיביים.

ד"ר שמאי: נכון, יש הרבה גורמים שקשורים לתחלואה בסרטן שלא את כולם אנחנו מכירים. אז עישון סיגריות הוא חשוב ומאוד מומלץ להפסיק לעשן. הוא לא הגורם היחיד. כן, אנחנו יודעים ויש מחקרים שמי שאובחן עם סרטן ריאה והפסיק לעשן, יש השפעה טובה על הפרוגנוזה שלו. זאת אומרת, הגישה הזאת של אוקיי, אז הסוס כבר יצא מהאורווה ואין מה לעשות, היא לא בהכרח מדויקת. כן יש תוצאות טובות יותר לאנשים שהפסיקו לעשן, גם אחרי שהם חלו. איזושהי נקודה אופטימית שאפשר להגיד למישהו שהוא מעשן כבד וחלה, זה שאחד מכלי הנשק הטיפוליים המוצלחים ביותר שיש לנו היום, שזה אימונותרפיה, יש קשר להצלחה טובה יותר באנשים שהם מעשנים. זה קשור לכל מיני שינויים בתוך הגידול, אבל זה כן משהו שאנחנו שמחים להגיד שיש לנו טיפול.

מיכל זגון-רוגל: אז טיפולים טובים זה כבר בשורה מעולה, וכמובן ההמלצה החד משמעית להפסיק לעשן, בין אם גילו מחלה וכמובן אם לא. ואנחנו רוצות לסיים את הפרק הזה אם אפשר באופטימיות. אז יש עוד מיתוס, מיתוס מאוד נפוץ, שאומר שאי אפשר להחלים מסרטן ריאה, שזה סרטן מאוד אלים, אם זה נכון?

ד"ר שמאי: אני שמחה להגיד שזה לא נכון. סרטנים שאובחנו בשלב מוקדם יחסית של המחלה, אחד, שתיים, גם שלוש, בהחלט אפשר להחלים מהם. היום יותר מאי פעם. גם שיפור ביכולת הכירורגית, גם בכלי הטיפול האונקולוגיים, כמו קרינה למשל. יש לנו אמצעי בדיקה מצוינים כדי לזהות את השלב של המחלה, כמו פט סיטי, אז בהחלט אפשר להחלים. בצורה שהיא יותר נדירה אבל קיימת, אנחנו כן רואים איזשהו עיצוב מחלה לטווח ארוך בסרטן ריאה גרורתי. כמובן לא אצל כולם, כמובן שאי אפשר להתחייב לשום דבר, אבל אנחנו רואים הצלחות איפה שבעבר לא היו כלל, וזה משהו שהוא מאוד ממלא את מי שעוסק בזה באופטימיות.

מיכל זגון-רוגל: זאת אומרת שהיום כשמטופל בא אלייך לעומת מטופל שהגיע לפני חמש ושש שנים, הפרוגנוזה שאת יכולה לתת לו היא אחרת לגמרי.

ד"ר שמאי: חד משמעית. מטופל שהגיע אליי לפני כמה שנים קיבל סוג אחד של כימותרפיה, סוג שני של כימותרפיה ולרוב כשהטיפול עזר, הוא עזר לטווח קצר יחסית. היום אני שמחה להגיד שאנחנו, יש לנו היצע מאוד גדול של טיפולים, נסמך מאוד על תרופות ביולוגיות ועל אימונותרפיה, ואנחנו בהחלט, בהחלט מרגישים את השינוי בתחום הזה, כולם, כל מי שעוסק בו.

מיכל זגון-רוגל: מדהים, תודה רבה על ההסבר, דוקטור שמאי. אני תוהה אם המטופלים באים לדבר איתך על הדברים האלה, על כל המיתוסים שהם שומעים וקוראים בדוקטור גוגל, כמו שידוע לך. יש באמת היום עם מי לדבר, כשמטופל חולה והוא שומע את כל המשפטים הקשים האלה והולך קצת מבולבל לפני המסע שלו?

ד"ר שמאי: אני חושבת שכשהמטופל מולי במרפאה, קצת קשה לו לבוא ולשאול שאלות כלליות כאלה, למרות שלדעתי זה בהחלט מעניין אותו והוא היה רוצה לדעת. אני חושבת שהוא מנסה יותר להתמקד בדברים שקשורים אליו, נגיד מה השורה הזאת בסיטי אומרת, או איך אני הולך להרגיש מבחינת התופעות לוואי של התרופה שתיתני לי. אני שמחה שאנחנו יכולים להכין בעצם את השיחה הזאת, כדי קצת לתת מידע כולל. אני גם חושבת שזה כן חשוב לקבל כמה שיותר מידע, לקרוא על המחלה, להבין אותה, להכין שאלות. כל מטופל שיש לו ככה איזושהי אי ודאות לגבי המחלה שלו ומה זה אומר בהחלט מוזמן להיכנס, יש הרבה מידע, יש אתרי אינטרנט ספציפיים שעוסקים בחומר הזה, ואני בהחלט מעודדת ידע.

מיכל זגון-רוגל: זה מעניין, את בתור רופאה אוהבת את זה שמגיעים אלייך כבר עם הידע, ומוכנים וקוראים, כי אנחנו מכירים הרבה פייק ניוז ומאוד קשה למטופל לסנן ולדעת מה אמיתי ולא אמיתי, ואנחנו מדברות היום על מיתוסים, איך אפשר לסנן את כל המידע הזה?

ד"ר שמאי: יש המון מידע שם בחוץ, מטופל שייחשף למידע הזה ולא יהיה לו איזושהי יד מכוונת, יכול בקלות לעלות על איזשהו מסלול לא נכון. ספציפית אני יכולה להגיד לך שיש הרבה מידע מוטעה לגבי כל מיני דיאטות קיצון שאמורות לנקות את הגוף, ובסופו של דבר חבל, חבל לקבל מידע מוטעה.

מיכל זגון-רוגל: אז תמיד כדאי לדבר על זה עם הרופא המטפל, לשאול ולהתייעץ.

ד"ר שמאי: בהחלט.

מיכל זגון-רוגל: תודה רבה לך, דוקטור סיוון שמאי, מנהלת שירות אונקולוגיה של הריאות וסרקומה במרכז הרפואי איכילוב.

ד"ר שמאי: תודה מיכל, תודה שהזמנתם אותי.