להיות רופאה אונקולוגית/ דר' נטלי מימון-רבינוביץ׳

האם להרבה ילדים יש תשובה לשאלת השאלות, מה תרצה להיות שתגדל? לי תמיד הייתה תשובה, רופאה.
הייתי הולכת עם אימי היקרה לבית חולים איכילוב, מקום עבודתה במחלקה אשפוזית. זהו הרי דבר נורמלי עבור כל ילד/ה ללכת לבקר לעיתים במקום העבודה של ההורה.
מעבר לביקור רגיל, עבורי הביקור היה התגשמות והתרגשות עצומה.
אפשר לדמיין אורות של ייעוד ושליחות לראות חולים/פצועים שזקוקים לעזרה וחמלה. כבר אז מנהל המחלקה של אותה מחלקה כירורגית, איש מנוסה וחכם, זיהה בי את התשוקה, התעוזה והכמיהה למקצוע.
הוא לחש באוזני אימי, זאת תהיה רופאה מופלאה. תמיד ידעתי שאת המסלול שלי אני אגשים. בסיום לימודי הרפואה החלטתי להתנסות במחלקה האונקולוגית.
ראיתי שם בסיס של ניצוץ, שנדלק בי כבר בגיל קטן. בחירתי להתמחות בתחום אונקולוגיה הייתה אינטואיטיבית ואפילו הפתיעה אותי.
מדוע בחרתי דווקא באונקולוגיה? אז כמה עובדות על תחום האונקולוגיה- תחום שפחות נחשק מרפואת עיניים או עור, הרבה פחות מכירורגיה פלסטית. הרבה הרבה פחות מושך או יוקרתי מכל תחום כירורגי עם הילת המנתח.
התמודדות רבה עם חיים, מוות ומה שביניהם- מלחמה אינסופית על החיים. התמחיתי באיכילוב והתמקצעתי בתחום אונקולוגית ריאות, בבית חולים מאיר.
תחום הריאה הוא בין התחומים הקשים ביותר אם לא הכי… גם היום אין לי תשובה לשאלה ללמה בחרתי במקצוע הזה.האם זוהי קארמה, גורל או ייעוד, לדעתי הכל נכון עבורי. ביומיום אני מטפלת באנשים מאוד חולים. חולים עם מחנק נוראי וחסרי חמצן ונשימה, לעיתים מאוד כאובים.