איך לפתח חוסן בזמן משבר או מחלה

חוסן נפשי הוא יכולת רבת עוצמה המסייעת לנו להתמודד עם הקשיים הרבים שמביאה איתה מחלה ממושכת.  אנשים בעלי חוסן נפשי גבוה נוטים להתמודד טוב יותר עם מחלות ממושכות, הן מבחינה רגשית והן מבחינה פיזית. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה עם הפסיכולוגית שירלי יובל יאיר שבה נציע מגוון כלים ושיטות לפתח חוסן.  בפרק זה תוכלו לשמוע איך לגייס משאבים פנימיים וסביבתיים ולהשתמש בהם בתור עוגנים זמינים בזמן מחלה או משבר.

  משך האזנה: 17:54     תאריך עדכון: 25/9/2024

תמלול ההסכת:

שירלי יובל-יאיר: השריר הכי חשוב הוא הגמישות, גמישות נפשית והחוסן הוא באמת קשור לגמישות נפשית. העוצמה האישיותיות העמוקה היא יכולת להתגמש. להגיד לעצמי לפעמים it is what it is.

אילנה אלון: שלום למאזינות ולמאזינים, אני אילנה אלון בפרק חדש של Med.Talk פודקאסט מבית דאקטה ישראל. פודקאסט העוסק בבריאות, רפואה וחדשנות. היום נדבר על חשיבות החוסן הנפשי שהוא יכולת פסיכולוגית ופיזיולוגית להתמודדות עם מחלה ממושכת. חוסן נפשי הוא יכולת רבת עוצמה המסייעת לנו להתמודד עם הקשיים הרבים שמביאה איתה מחלה הממושכת. אנו יודעים שאנשים בעלי חוסן נפשי גבוה יודעים להתמודד טוב יותר הן מבחינה רגשית וכן מבחינה פיזית. בשיחה היום נציע מגוון רעיונות ליכולות שכדאי לכם ושיעזרו לכם בין אם אתם חולים או תומכים בקרוב אהוב לגייס משאבים פנימיים וסביבתיים, ולהשתמש בהם בתור עוגנים זמינים. איתי היום באולפן שירלי יובל יאיר, פסיכולוגית קלינית, מוזיקאית, סופרת ובעלת הפודקאסט המצליח ליהנות מהדרך. שלום שירלי.

שירלי יובל-יאיר: אהלן, אהלן, תודה רבה על המילים הטובות.

אילנה אלון: אז שירלי, איך את מגדירה חוסן והאם זאת תכונה שנולדים אותה או תכונה מתפתחת כמו מערכת החיסון של תינוק שרק נולד?

שירלי יובל-יאיר: אז באמת חוסן נפשי ועמידות, זה, הם מונחים שמתארים יכולת או אפילו הייתי אומרת מאגר של יכולות, גם נפשיות וגם פיזיות להתמודד עם משברים, עם מצבי דחק, עם אתגרי החיים, ובדיוק ההקשר, העברית כל כך יפה. החיסון, וחוסן הם מאותו מקור. בדיוק כמו מערכת החיסון שלנו שזאת מערכת של כוחות התמודדות פיזיולוגיים. מערכת החיסון נבנית, תינוק נולד, אין לו כמעט מערכת חיסון ומיום ליום הוא מגדל אותה. מעצם המפגש שלו עם הסביבה, עם המזהמים, עם וירוסים, עם האתגרים וגם החיסון של למעשה שאנחנו מכניסים נגיף מוחלש או ממות והגוף בונה לו את הנוגדנים ומהבחינה הזאת, גם המערכת, כשאנחנו מדברים על חוסן, אנחנו מדברים בעצם על הנוגדים הנפשיים שיש לנו. היכולות השונות שלנו להתמודד במצבים קשים נבנות תוך כדי התמודדות לא בהתכתבות, ולא שמישהו אחר יכול לעשות את זה בשבילנו. זה ממש מתוך הפעולה שלנו וההתחככות שלנו בתוך מסע החיים עם האתגרים השונים.

אילנה אלון: אז אם אנחנו מדברות באמת על מסע. המטופל הכרוני הוא עובר מסע בעצם מאוד, מאוד מורכב. יש בו חוסר ודאות, יש בו סבל ויש אובדן, ואבל על יכולות גופניות. מהניסיון שלך, על אלו התמודדויות אנחנו מדברים החל מהמסע התרום אבחוני ועד האבחון, ואחר כך ההתמודדות עם המחלה?

שירלי יובל-יאיר: אז נדבר על כמה היבטים שדורשים חוסן כשאנחנו מתמודדים עם מחלה ונתחיל מזה שמחלה, בוודאי כרוני היא מייצרת הרבה אי וודאות ואי וודאות היא מקושרת מיידית למתח ולתחושה של חוסר שליטה. היצור האנושי הוא רוצה להרגיש וודאות. גם אם זאת אשליה ולמעשה כולנו לוקים באשליה הזאת או נהנים מאשליה הזאת שהכל בסדר, מאשליית ההמשכיות, נכון? לקום בבוקר וזה יהיה בדיוק כמו אתמול, ומחלה היא סוג של אירוע כזה. או למשל האבחון הראשוני, ההתבשרות על הדבר הזה של אני בעצם הופך מאדם בריא בתפיסה שלי וגם בסימפטומים לחולה. עם כל המשמעויות של מה זה אומר, כמה זמן, כמה, איזה הדרדרות תהיה, איך זה ישפיע על החיים שלי? וזה גם כמובן מרים את המסך האשליה שאנחנו לא פגי תוקף, כן? שנחיה לעד, ומחלה היא מיד מביאה במצעד החרדות, גם את חרדה מהמוות, וגם את החרדה מהכאב, אז הדבר הראשון זה התמודדות עם אי וודאות וזה סקי ליכולת להתמודד עם אי וודאות. היא מאוד חשובה לכל בני האדם ואפילו הייתי אומרת שמשברי חיים מהסוג הזה הם הזדמנות לחזק את השריר הזה שמבין שאנחנו עובדים תמיד גם בסביבה של אי וודאות, שאין לנו וודאות לגבי שום דבר עמוק בחיים שלנו, ובטח לא לתוקף, למשך חיינו ושהכל בעצם יכול להיות, יכול להשתנות. אבל אני אגיד גם, אולי אני אקח את זה לאנשים שראיתי גם אצלי בקליניקה שלפעמים הידיעה שהדברים עשויים להשתנות וגם לרעה היא מגבירה גם את יוקר המחיה, את התפיסה שלנו לגבי החשיבות של הדברים הטובים. אנחנו לומדים להעריך אותם יותר. זאת לא קלישאה, היום יום, הרגעים הטובים, הרגעים בין טיפולים שבהם אני מרגישה טוב, הם רגעים נפלאים.

אילנה אלון: זה אולי אפילו דוחף אותנו לעשות דברים שאנחנו חלמנו וטרם ביצענו.

שירלי יובל-יאיר: נכון.

אילנה אלון: וזה הזמן.

שירלי יובל-יאיר: נכון, זה מקצר תהליכים. אני ראיתי אנשים שההתמקמות בתוך מחלה והחיים עם מחלה שינו מאוד את סדרי העדיפויות שלהם, שינו את האופן שבו הם מתעדפים דברים ומה חשוב ממש, ועל מה הם לא מוכנים לוותר, ועיצבו לעצמם את החיים בצורה אחרת. יותר קרובה למשאלות ליבם, יותר נכונה, אז דבר אחד זה אי ודאות ואפשר לעשות פה עבודה.

אילנה אלון: תכף נדבר על הקלים או איך לטפח את השרירים האלו של הפיתוח חוסן.

שירלי יובל-יאיר: ואם אנחנו רוצים לדבר על עוד היבט שדורש חוסן שאנחנו מתמודדים עם מחלה, זה באמת ההתמודדות עם השינויים והאובדנים. הכאב על האובדן, אובדן של יכולות מכל סוג. הרבה פעמים גם כשאנחנו מתמודדים עם קושי כזה אז יש מבחינת התפיסה שלנו, הגישה, יש לקושי נטייה לצבוע את כל התמונה. אנחנו מתחילים להסתכל על החיים דרך העינית של המחלה. אני רוצה להגיד דווקא שלפני שנים הרצאתי ביום הולדת תשעים של בחורצ׳יק, שהוא היה איש מאוד מיוחד עם המון, המון כוחות, ושמחת חיים, והוא מגיל שישים חי עם מחלה כרונית שדרשה הרבה מאוד השקעה וטיפולים, ואשפוזים, ואז ביום הולדת שלו הוא דיבר על למה הוא כל כך אוהב להיות בן תשעים, ומנה את השפע בחייו, ואז הוא אמר בעניין הבריאות, חבר׳ה, אני מצהיר כאן לכולכם, אני אדם בריא עם כמה מחלות ואני חשבתי אז שזאת חוכמת חיים עמוקה. לא פשוטה אבל מאוד, מאוד, זה חוכמת חיים בעיני, היכולת לראות את היש, גם את מה שעובד, לראות בריאות ועליה את הקשיים בלי, בלי לשטח ובלי להכחיש. כי אנחנו לא רוצים לספר לעצמינו סיפור אבל מחלה היא רק היבט אחד של קלקולים בחיים. יש הרבה סוגים, אנחנו, החיים מלאים גם בזה, מערכות יחסים שלא צלחו כמו שרצינו, אובדנים של אנשים בחיינו. זאת אומרת, החיים זה לא פיקניק בעוד מובנים.

אילנה אלון: אז איך בעצמם אנחנו יכולים טיפה להזיז את העננים ולראות את השמש? איזה, איזה שרירים אחנו צריכים ככה טיפה לפתח ביום יום שלנו?

שירלי יובל-יאיר: השריר הכי חשוב הוא הגמישות, גמישות נפשית, והחוסן הוא באמת קשור לגמישות נפשית. העוצמה האישיותית העמוקה היא היכולת להתגמש. להגיד לעצמי לפעמים it is what it is. זה לא מה שרציתי, זה לא מה שקיוויתי, או עכשיו זה ככה. גם זה חשוב להגיד, ככה זה עכשיו. גם זה יעבור, אם אני בכמה ימים של טיפולים שהם מכניסים אותי למיטה ועם המון, המון סימפטומים. ככה זה עכשיו, זה לא אומר שזה יהיה ככה בשבוע הבא. זה לא אומר שזה יהיה אפילו בערב ככה. כלומר היכולת של גמישות היא ההבנה שאין תנאים שכל הזמן צריכים להתממש. אלה שאני מגמיש את עצמי מול התנאים. זה דבר אחד, יש במקורות, בתלמוד יש הדרכה נורא יפה בהקשר הזה. לעולם יהיה האדם רך כקנה ולא קשה כארז ואני כתבתי על זה גם ספר ילדים, כי זה כל כך, כל כך אהבתי את ה, את הדרכה הזאת. מדברת על זה שהארז, ארז הלבנון הוא עץ מאוד, מאוד חזק, הוא עומד בהמון דברים אבל בסיטואציה אחת הוא נשבר וכשהארז נדבר הוא אבוד. כאלו יש בו שני מצבים או שהוא הכי חזק, או שהוא גמור. הקנה יודע לעשות את התנועה שכשיש רוח הוא זז איתה, הוא מוריד ראש, הוא גמיש.

אילנה אלון: אז איך מפתחים את הגמישות הזו?

שירלי יובל-יאיר: את הגמישות הזאת מפתחים וזה ממש מתאמנים עליה בהמון צורות. כל ביטול של תוכנית זה הזמנה לגמישות, כל תבשיל שלא יצא כמו שרציתי זה הזמנה לגמישות, כל פגישה עם רופא שאומר לי ככה וככה, זה הזמנה לגמישות. להגיד, זה לא חייב להיות בדרך הזאת, יהיו עוד דרכים לפעול. נמצא איך לפעול מול המציאות. גם פה צריך להגיד משהו על אופטימיות. אופטימיות זה נורא חשוב. אנשים חושבים שאופטימיות זה להגיד יהיה בסדר, הכל בסדר, תחשוב טוב, יהיה טוב, זה לא המונח של אופטימיות. אופטימיסט נמדד ביחס שלו למשבר. אופטימיות זה היכולת כשקשה להגיד, אוקי, זה כואב עכשיו, זה קשה, אבל זה יעבור. יש לי מה לעשות. אני פועל. גם אם כרגע אני לא רואה איך הפעולה משפיעה, אבל אני ממשיך לפעול ואני מאמין שזה ישתנה ואני גם מאמין שאני אלמד משהו מהדבר הזה ושתהיה פה התפתחות.

אילנה אלון: ותכף נדבר על זה גם בהקשר של טיפולים והתמדה בטיפול בגוף, ובנפש.

שירלי יובל-יאיר: אז גם אופטימיות היא דבר נלמד, נרכש, והיא עוברת דרך הגישה למשבר אבל שאלת על כלי ואולי כדאי לתת ממש כלי כי זה אחד הכלים הכי, הכי יפים בעיני. ממש טכניקה ואני עוסקת בה המון שנים והיא מבוססת בעולמות הפסיכולוגיה החיובית על מחקר שעשו אמון ומקלף בשנת אלפיים ושלוש כשביקשו לראות איך מלמדים אנשים להתמקד יותר במה שעובד בחיים שלנו ולא רק במה שהלך לאיבוד ולא בשלילי. רק, אוקי? כי צריך גם להגיד שהמוח שלנו הוא מזהה את השלילי הרבה יותר מהר. אנחנו מחובטים ככה שאת השלילי אנחנו נחווה מהר, נכרוז מהר בתודעה שלנו, נראה את זה יותר מהר, זה קשה להגיד אני אדם בריא עם כמה מחלות.

רובינו נגיד, אני חולה, חולה, והיה לי אולי רגע טוב השבוע, אם אני ממש כזה מקושש ומחפש ואמון ומקלף פיתחו ממש טכניקה במחקר הראשון שלהם מאות אנשים השתתפו. הם ביקשו מסטודנטים להקדיש כל ערב כמה דקות ולכתוב בפנקס קטן חמישה דברים שעובדים בחיים שלי, חמש הודיות והם היו צריכים להתמיד בזה חצי שנה, אפרורו התמדה. כל יום הרגל של שלוש דקות לכתוב בפנקס דברים שאני מודה עליהם. המחקר הזה הראה תועלות מדהימות אחרי חצי שנה. גם בחוויה אנשים תארו שהם נהיו להיות יותר שלווים ושמחים בחלקם. מסופקים בחלקם, מדדי אושר עלו, מדדי חרדה וסטרס ירדו, וזה דבר לטפל בו בתקופת מחלה. יש המון, המון סטרס. מדדי חרדה וסטרס ירדו בצורה מובהקת אחרי תרגול כזה. מדדים פיזיולוגיים השתפרו, מערכת חיסונית התחזקה. נוכחות של קורטיזון ואדרנלין בדם ירדה. זאת אומרת זה ממש משפיע על הגוף ועל הנפש שלנו. אני פתחתי מזה ממש, ממש טכניקה. אני קוראת לה to do list אני ממש מלמדת אנשים לעשות את החקר המוקיר הזה של תנאי חייהם כרגע. ובכל יום לעצור עם התודעה על הדבר הזה, להודות על אנשים, להודות על רגע של השראה שהיה לי, להודות על מרק שהכינו לי כשהרגשתי לא טוב. להודות על מילה טובה, להודות על זה שהילדים שלי מתגלים עכשיו במלוא עוצמתם ועצמאותם כשאני עכשיו בתקופה יותר חלשה. להודות על אנשים טובים שגיליתי במחלקה, על זה ש, על הרפואה המתקדמת, על היעדר סימפטום שבשבוע שעבר נורא הציק לי והשבוע אני פחות מרגישה אותו. כלומר אנחנו מודים, בהודיות אנחנו לומדים להודות גם על שינויים קטנים, על מה השתפר לטובה. טכניקה נפלאה וסופר חשובה ומייצרת חוסן.

אילנה אלון: ואת משתמשת בה במרפאה שלך?

שירלי יובל-יאיר: אני משתמשת בה המון. גם עם מטופלים וגם אני מלמדת אותה את הקהל הרחב, וגם פיתחתי ממש ספר של שיטה, וקלפים של השיטה, אני עובדת עם זה שנים וראיתי לאורך השנים במיוחד אצל אנשים עם מחלות כרוניות כי מחלה כרונית, גם זה תיקייה שאתה, הי הופכת להיות, זה התיק שאתה סוחב אתו תמיד. אין פטור מזה.

אילנה אלון: נכון.

שירלי יובל-יאיר: יש מחלות שאתה יודע, אוקי, אתה שם לעצמך, זה מן אוורסט, תיתפס אותו, נגיע, נשים דגלון ונרד חזרה לחבר׳ה. מחלה כרונית היא באיזשהו אופן משנה את כל חייך וגם מגדירה אותך בצורה חדשה אבל אם אתה לא מגדיר את עצמך, רק דרך המחלה אלא דרך כל תנאי חייך שבוודאי יש בהם עוד דברים וחלקם נפלאים.

אילנה אלון: אז כמו שאמרת באמת אחד הנושאים החשובים בהקשר למחלה כרונית היא שהטיפול הוא ממושך. אין לו תאריך סיום למעשה וכשאני אומרת טיפול, לא מדובר רק בטיפול תרופתי אלא גם שמירה על תזונה ואורך חיים בריא. האם את במרפאה שלך, בקליניקה שלך רואה קשר בין חוסן ובין שמירה על שגרת טיפולים מיטיבה?

שירלי יובל-יאיר: בהחלט כמו שאני רואה קשר הדוק בין ההרגלים שאנשים מייצבים לעצמם, הרגלים בריאים, לבין השמחת החיים שלהם, בבריאות הנפשית והפיזית. זה הולך ביחד. אנחנו צריכים להגן לעצמינו הרגלים בריאים וטובים, וכחלק, כשיש לנו מחלה שאנחנו צריכים להתמודד איתה והיא דורשת טיפולים מסוימים, הרגלי הטיפול, שגרת הטיפול, הם משפיעים בעצם על הבריאות הפיזית והנפשית שלי ללא ספק, וחשוב להקפיד עליהם מאוד, מאוד כי אסור לנו להיות עצלנים לגבי עצמינו בשום היבט אבל אני כן רוצה להגיד שכשבן אדם, הגישה שלך לטיפול היא גם קובעת. אם אתה רואה בטיפולים אויב שלך, או אם אתה עושה המון עניין מהבירוקרטיה סביב הטיפולים. זה נכון גם לגבי המטלות הכי קטנות שלנו, נכון? אם אני רואה בבישול עונש, אני קצת רואה בזה עונש. יש אנשים נורא נהנים, אז אני, כל פעם כשאני מבשלת אני צריכה להגיד לעצמי, זה לא עונש. תראי, את שומעת עכשיו פה עוד כעס, ואל תחשבי מה היית יכולה וזה, בואו, על בישול, נכון? אז בוודאי שעל טיפול שהוא מעיק, שהוא כואב, שהוא לפעמים בבתי חולים, בסביבה לא נעימה. צריך לעשות בmindset ממש טוויסט ולהגיד לעצמי, אני עכשיו עושה דבר נכון עבור עצמי. זה דבר אחד, לשנות את הmindset, הטיפול הזה הוא לטובתי. זה משהו שאני עושה וגם הוא גורם לי להרגיש כוח, לא חולשה כי אני בוחרת לטפל ואני משקיעה, ולעודד את עצמכם על הדבר הזה. לטפוח על השכם ולהגיד כל הכבוד לי על ההתמדה הזאת וגם אני רוצה להוסיף שנורא חשוב להוסיף, בטח בתקופות של מחלה כרונית בהתמודדות כזאת, הרגלים של הנאה. צריך להכניס ללוז לא רק הרגלי טיפול, אלא הרגלי הנאה והתנאה, אוקי?

אילנה אלון: זה מאוד חשוב?

שירלי יובל-יאיר: מאוד, להכניס ביומן, ובמובן הזה גם ראיתי הרבה פעמים, בגלל שאנשים, מחלה היא דורשת שינוי. ולפעמים אתה צריך להפסיק לעבוד, אתה לא רוצה להתחיל לעבוד רק במחלה ונהיה לך פנאי. אתה צריך להכניס חוגים, מה שאתה יכול לעשות בהתאם ל.

אילנה אלון: פגישות עם חברים וחברות.

שירלי יובל-יאיר: פגישות עם חברים וחברות, שהייה בחוץ, בטבע, בהתאם למה שאתה יכול, זאת שגרת טיפולים, להכניס גם כל יום את הדברים שאני אוהב לעשות.

אילנה אלון: מעולה, אז אנחנו ככה מסכמות ונאמר שחוסן נפשי הוא היכולת להתמודד עם אתגרים וקשיים בחיינו תוך שמירה על בריאות נפשית ורווחה. אנשים בעלי חוסן נפשי גבוהה נוטים להיות גמישים יותר, בעלי ראייה חיובית יותר, ויכולים למצוא משמעות גם בזמנים קשים. תודה לך שירלי על השיחה המאוד מעניינת ועל התובנות היקרות שהבאת לנו היום, ואם אתם מצאתם את הפודקאסט הזה מעניין והוא מועיל, ואתם מוזמנים לשתף אותו עם חברים ומשפחה. כמו כן תוכלו למצוא בערוץ פודקאסט בנושא בדידות במצבי חולי מתמשכים, גם כן איתך שירלי. פודקאסט בנושא מוזיקה ובריאות, ועוד.

C-ANPROM/IL/CORP/0027